[contact-form-7 id="5994" title="הרשמה לרשימת תפוצה"]
ייצגנו אשה שבינה לבין בעלה נחתם הסכם בכתב יד לפיו התחייב הבעל כי אם יבגוד בה יעביר את חלוק בבית המגורים לאשה ולילדים. ההסכם לא אושר בבית המשפט. לאחר חתימת ההסכם ובעקבות
בית המשפט קיבל את תביעת האב לפתיחת ההסכם – אך לא שינה את סכום המזונות. בתביעה (תלה"מ 27705-09-17) שהגיש האב כנגד מרשתנו, האם, תבע הוא לפתיחת הסכם הגירושין
במסגרת תביעת מזונות הוכחנו כי הבעל מסתיר רכוש ומנסה להציג רמת חיים נמוכה בהרבה מהמציאות של המשפחה. בית המשפט פסק מזונות זמניים בגובה 5,000 ₪ עבור כל קטין וכן חייב את הבעל
במסגרת תביעה לאיזון משאבים בין בני זוג לשעבר, הצלחנו לגרום לדחיית כל טענותיה של התובעת כי מרשנו מבריח ומסתיר מפניה רכוש רב.
ביהמ"ש אימץ את גרסת מרשתנו וקבע בפסק הדין כי האישה זכאית למחצית שווי בית המגורים בו התגוררה עם הבעל לרבות רכיב הקרקע עליו הוא בנוי, על אף שהקרקע הינה על שם הורי הבעל.
הגשנו לבית המשפט בקשה לביטול עיקולים שהוטלו על רכושו של הבעל, במסגרת תביעה לאיזון משאבים שהוגשה כנגדו על ידי אשתו. בקשתנו התקבלה לאחר שהצלחנו להוכיח כי דווקא מבקשת
במסגרת תביעת משמורת הצלחנו להביא את בית הדין הרבני לפסוק כי האב, אותו ייצגנו, יחלוק במשמורת משותפת עם אם ביתו הרכה בשנים.