[contact-form-7 id="5994" title="הרשמה לרשימת תפוצה"]
תלונה של אשה כנגד בעלה בעבירות של אלימות ותקיפה סתם. הבעל הודה במסגרת כתב אישום מתוקן במיוחס לו, אולם בית המשפט ביטל את הרשעתו של הנאשם והתחשב בתעסוקתו ובכך שמדובר בעבירה
לאחר הליכים שהתקיימו בבית הדין הרבני חתמו הצדדים על הסכם שקובע שב-16 החודשים העוקבים לחתימת ההסכם, לא יוגשו תביעות בין הצדדים. 8 חודשים לאחר מכן הגישה האם תביעת משמורת
נקבע כי לאור פער גדול בכושר ההשתכרות יש לבצע איזון משאבים לא שוויוני לטובת האישה, אשר יוצגה על ידי משרדנו. בית המשפט חייב את הבעל לפצות את האישה על פערי ההשתכרות, לשלם
במסגרת תביעה רכושית בין ידועים בציבור שהוגשה נגד מרשנו הצלחנו להביא לדחיית טענת התובעת כי חל שיתוף כלכלי בין הצדדים ולדחיית עתירתה כי יש להצהיר על זכותה במחצית מסך הנכסים הרשומים על שם הנתבע.
בית המשפט לענייני משפחה מחק על הסף תביעת פיצויים בגין לשון הרע שהוגשה כנגד מרשנו, על ידיבתה הבגירה של גרושתו, על רקע טענות שהשמיע כנגדה, בבית המשפט. באותה העת הנחנו
בית המשפט לענייני משפחה קיים דיון הוכחות בשתי טענות עיקריות של הבעל: האחת שיש לקבוע מועד קרע מוקדם בשנים רבות ממועד הגירושין והשנייה – שיש להחיל על הצדדים את הדין
ייצגנו 7 מתוך 8 ילדיו של מנוח שהיה בעליו של קרקע בהרצליה, עליה בנה את ביתו ויחד עם רעייתו גידל שם את ילדיו. הבן השמיני אותו לא ייצגנו טען שחלקו בירושה שווה למחצית מערך