[contact-form-7 id="5994" title="הרשמה לרשימת תפוצה"]
מקרה קשה של טענות לפגיעה מינית של אב בביתו התינוקת. לאחר הליך ארוך הצלחנו להוכיח כי מדובר בעלילת שווא ובית המשפט דחה את טענות הפגיעה המינית, קבע כי נבעו מיצר נקמנות וחייב
בערעור שהוגש על ידי משרדנו ברמ"ש 7472-07-20 קיבל בית המשפט המחוזי ע"י כב' השופטת ורדה פלאוט את מלוא טענות האישה, והפך את החלטת בית המשפט לענייני משפחה תוך חיוב
בית הדין קיבל את עמדת מרשנו ודחה את תביעת שלום הבית שהגישה אשתו. ביה"ד קבע כי יש לבחון מה הם המניעים להגשת תביעה שכזו או לחילופין האם תביעה שכזו הוגשה בתום לב, שכן:
במסגרת תביעה רכושית, הצלחנו להוכיח שבעלה לשעבר של הלקוחה שלנו הבריח כספים מחשבונות הבנק המשותפים לשניים (אשר התנהלו בבנקים בארה"ב) – בסכום העולה לשני מיליון ₪ בקירוב.
נדחתה בקשה של אם לפסיקת מזונות זמניים וזאת נוכח טענות שטענו בשם מרשינו לפיהן בין הצדדים נכרת הסכם ממון שאושר כדין בו הוסדרו מזונות הקטין ונוכח העובדה שהבקשה למזונות
בתיק זה הגיש התובע תביעת משמורת קטינים, בקשה להשיב את הקטינים למקום מגוריהם במרכז לאחר שאימם נטלה אותם ועברה לבית הוריה בצפון, ובקשה לצו מניעה האוסר על האם לרשום את
הצלחנו להביא לדחיית תביעה לביטול הסכם גירושין אשר הגישה גרושתו של מרשנו. נוסף על כן ובאופן יוצא מן הכלל, בחר השופט לייחד פרק שלם מפסק דינו לדיון בשאלת החזר הוצאות המשפט