בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש לענייני משפחה

בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש לענייני משפחה. ביהמ"ש דחה את בקשת רשות הערעור של האם וקבע כי העובדה שאושר הסכם גירושין שקיבל תוקף של פס"ד בו נקבע כי המשמורת על הקטין תהא בידי האם, אינה מהווה מחסום בפני החלטה שונה, גם אם זו ניתנה חודשים ספורים לאחר אותו הסכם. השיקול הבלעדי המנחה את ביהמ"ש בענייני משמורת ילדים הינו עקרון טובת הילד. בימ"ש אינו כבול בהחלטות קודמות בעניין המשמורת ואף לא בהחלטה שאישרה את הסכמת הצדדים לעניים המשמורת, אם מוכח שטובת הקטין מחייבת שינוי ההחלטה בעניין. בנוסף נקבע כי החלטת ביהמ"ש קמא, איננה מבטלת את חזקת גיל הרך. המשמורת על הקטין לא נשללה מהאם, היא נותרה משמורנית על בנה, אם כי יחד עם האב. אשר לאחריות הורית משותפת שלה התנגדה האם, הרי שזו קבועה בסעיפים 14,15 לחוק הכשרות ואין בינה לבין קביעת המשמורת המשותפת ולא כלום. בנוסף, ביהמ"ש המחוזי התייחס להתנהלות האם אשר הקליטה את פקידת הסעד במהלך פגישתה עמה ואף סירבה להגיש את התמלילים הללו במהלך הדיון שמדובר במעשה שלא ייעשה.