[contact-form-7 id="5994" title="הרשמה לרשימת תפוצה"]
"הצדדים אישרו הסכם גירושין בו קבעו כי הקטין יהיה במשמורת של האם בלבד. זמן קצר לאחר מכן, הגיש האב תביעת משמורת ובימ"ש אימץ את המלצותיה של פקידת הסעד וקבע משמורת
נדחתה בקשתה של אם לפסיקת מזונות זמניים וזאת בשל נסיבותיו החריגות של המקרה בו הבת האמצעית מתוך שלושת ילדי הצדדים נמנתה על התינוקות שנפגעו בפרשת רמדיה, וכפועל יוצא מכך
ביהמ"ש דחה בקשה של אב להפחתה זמנית של מזונות ילדיו הקטינים שנקבעו על-ידי הצדדים במסגרת הסכם גירושין האב הגיש לביהמ"ש תביעה להפחתת/ביטול מזונות ובמסגרתה בקשה
הצלחנו להביא לדחיית תובענת אב לעריכת בדיקת רקמות ל-7 ילדיו תוך חיובו בהוצאות משפט גבוהות.
מרשנו הגיש תביעת הגירה במסגרתה עתר להגר לבלגיה עם שני ילדיו הקטינים עליהם קיבל משמורת. למרות התנגדותה הנחרצת של האם קבע בית הדין הרבני כי הקטינים יטוסו עם אביהם לבלגיה.
בפסק דין יוצא דופן זה, הצלחנו לשכנע את בית המשפט לענייני משפחה להעניק ללקוחה שלנו, לא רק חלק מבית המגורים שלה, בו התגוררה שנים, שנרשם על שם אמו של בעלה, אלא גם יותר ממחצית
ייצגנו אשה שבינה לבין בעלה נחתם הסכם בכתב יד לפיו התחייב הבעל כי אם יבגוד בה יעביר את חלוק בבית המגורים לאשה ולילדים. ההסכם לא אושר בבית המשפט. לאחר חתימת ההסכם ובעקבות