החלטה שדחתה את בקשת הבעל להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם. למרות שאין חולק כי אחת הילדות הגיעה לבגרות פסקה השופטת מימון כי לא הוכחה טענת הבעל שההסכם נועד להיות זמני ולכן סירבה
מקרה קשה של טענות לפגיעה מינית של אב בביתו התינוקת. לאחר הליך ארוך הצלחנו להוכיח כי מדובר בעלילת שווא ובית המשפט דחה את טענות הפגיעה המינית, קבע כי נבעו מיצר נקמנות וחייב
לבקשתנו הוצא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד חברו של הבעל של מרשתנו, אשר בינה ובין בעלה מתנהלים כעת הליכי גירושין. למרות התנגדות נמרצת והרבה מאוד עדים שהביא הנתבע, הוכחנו
בית המשפט קיבל את עמדת מרשתנו וקבע כי דירה שהיתה רשומה על שם אמו של הבעל וכן סך של 250,000 ש"ח שהועברו על ידי הבעל לידי אימו מהווים הם חלק מהרכוש המשותף של מרשתנו ושלו.
הגשנו עבור מרשינו בקשה לשכ"ט אפוטרופוס לחסויה שהלכה לבית עולמה. האפוטרופוס מונה בשנת 2000 ושימש בתפקיד עד לפטירת המנוחה, אולם הוכחנו לבית המשפט כי גם לפני המינוי הפורמלי
החלטה שקיבלה את בקשתנו למזונות זמניים הן לאישה והן לשלושה קטינים. ביהמ"ש פסק כי הבעל מסתיר מידע, כי לא צירף את מלוא המסמכים הנדרשים וכי הודה כי לא כל הכנסותיו מדווחות.
ייצגנו גבר שאשתו לקחה את בנם המשותף לביקור בישראל אך לא שבה. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, הורה לנתבעת, להשיב לקנדה את הבן, להוראות חוק אמנת האג (השבת ילדים חטופים),לאחר