[contact-form-7 id="5994" title="הרשמה לרשימת תפוצה"]
במסגרת תביעה רכושית בין ידועים בציבור שהוגשה נגד מרשנו הצלחנו להביא לדחיית טענת התובעת כי חל שיתוף כלכלי בין הצדדים ולדחיית עתירתה כי יש להצהיר על זכותה במחצית מסך
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדת מרשתנו וקבע כי הסמכות לדון בעניינם של הצדדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה על אף העובדה שבאותו היום שהגישה האישה תביעותיה לבית
לאחר קביעת מזונות זמניים בסך של 4,500 ₪ ביהמ"ש קבע מזונות קבועים של 1400 ₪ בתמ"ש 34645-03-15 ביקשה האם מביהמ"ש לחייב את האב, מרשינו, במזונות שני ילדיהם על
בית המשפט קיבל את עמדת מרשתנו וקבע כי דירה שהיתה רשומה על שם אמו של הבעל וכן סך של 250,000 ש"ח שהועברו על ידי הבעל לידי אימו מהווים הם חלק מהרכוש המשותף של מרשתנו ושלו.
ביה"ד אימץ את המלצות חוות הדעת שערכה בדיקת מסוגלות הורית וקבע שיש להעביר את המשמורת על שני קטינים בני 3 ו- 6 לאביהם, מרשנו. ביה"ד הורה לאם להשתלב בטיפול פסיכולוגי
לבקשתנו הוצא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד חברו של הבעל של מרשתנו, אשר בינה ובין בעלה מתנהלים כעת הליכי גירושין. למרות התנגדות נמרצת והרבה מאוד עדים שהביא הנתבע, הוכחנו
בית הדין קיבל את עמדת מרשנו ודחה את תביעת שלום הבית שהגישה אשתו. ביה"ד קבע כי יש לבחון מה הם המניעים להגשת תביעה שכזו או לחילופין האם תביעה שכזו הוגשה בתום לב, שכן: