[contact-form-7 id="5994" title="הרשמה לרשימת תפוצה"]
הגשנו בקשה למינוי סביו וסבתו של קטין כאפוטרופסים נוספים עליו, וזאת לאחר שאמו נפטרה, ואביו המאמץ, בעלה של אמו, הפסיק לטפל בו. ביהמ"ש מינה את הסבים כאפוטרופסים בלעדיים
בית המשפט קיבל את תביעת הלקוח שלנו וקבע משמורת משותפת לשני ההורים על אף גילם הצעיר של הילדים וחזקת הגיל הרך. כמו כן דחה בית המשפט את בקשת האם לעבור לירושלים וקיבל את
החלטה שקיבלה את בקשתנו למזונות זמניים הן לאישה והן לשלושה קטינים. ביהמ"ש פסק כי הבעל מסתיר מידע, כי לא צירף את מלוא המסמכים הנדרשים וכי הודה כי לא כל הכנסותיו מדווחות.
בית המשפט קיבל את עמדת מרשתנו וקבע כי דירה שהיתה רשומה על שם אמו של הבעל וכן סך של 250,000 ש"ח שהועברו על ידי הבעל לידי אימו מהווים הם חלק מהרכוש המשותף של מרשתנו ושלו.
תביעה לפס"ד הצהרתי שהגיש גבר כנגד ידועתו בציבור לשעבר ובה עתר למחצית מכלל רכושה. הצדדים היו חלוקים באשר לפרשנות הסכם הממון עליו חתמו. בהליך ההוכחות צומצמה המחלוקת
בית המשפט לענייני משפחה קיים דיון הוכחות בשתי טענות עיקריות של הבעל: האחת שיש לקבוע מועד קרע מוקדם בשנים רבות ממועד הגירושין והשנייה – שיש להחיל על הצדדים את הדין
ייצגנו גבר שאשתו לקחה את בנם המשותף לביקור בישראל אך לא שבה. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, הורה לנתבעת, להשיב לקנדה את הבן, להוראות חוק אמנת האג (השבת ילדים חטופים),לאחר