[contact-form-7 id="5994" title="הרשמה לרשימת תפוצה"]
בית המשפט לענייני משפחה קיים דיון הוכחות בשתי טענות עיקריות של הבעל: האחת שיש לקבוע מועד קרע מוקדם בשנים רבות ממועד הגירושין והשנייה – שיש להחיל על הצדדים את הדין
עם הגיעה של מרשתנו לביקור בישראל (ממקום מגורי הקבע שלה בחוץ לארץ) הוצא נגדה צו עיכוב יציאה מהארץ. בית הדין הרבני קיבל את עמדת מרשתנו, ביטל את צו עיכוב היציאה וקבע דיון
בית המשפט הורה על מחיקת תביעה לשינוי הסדרי שהות תלה"מ 58191-05-19 -בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כבוד השופטת הבכירה אסתר שטיין.( 22.10.2019) בתביעה שהוגשה
בית המשפט קיבל את עמדת מרשתנו וקבע כי דירה שהיתה רשומה על שם אמו של הבעל וכן סך של 250,000 ש"ח שהועברו על ידי הבעל לידי אימו מהווים הם חלק מהרכוש המשותף של מרשתנו ושלו.
בית המשפט הורה על ביטול והפחתת מזונות הקטינים תלה"מ – 50718-04-18, תלה"מ 41370-04-19 – בית המשפט לענייני משפחה תל אביב- יפו, כבוד השופטת קרן גיל.(15.12.2019) בעת
החלטה על עיכוב הליכי גביה עד למתן פסק דין בערעור על החלטת ראש ההוצל"פ. ההחלטה ניתנה ללא שהתבקשה תגובת המשיבה עקב סיכויי ערעור טובים.
בפסק דין יוצא דופן זה, הצלחנו לשכנע את בית המשפט לענייני משפחה להעניק ללקוחה שלנו, לא רק חלק מבית המגורים שלה, בו התגוררה שנים, שנרשם על שם אמו של בעלה, אלא גם יותר ממחצית