[contact-form-7 id="5994" title="הרשמה לרשימת תפוצה"]
בתיק זה הגיש התובע כנגד גרושתו, אותה ייצגנו תביעה לביטול מזונות בטענה של שינוי נסיבות ותביעת לשון הרע על סך של 200,000 ₪. לאחר ניהול ההליכים דחה בית המשפט לענייני משפחה
הגשנו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה אשר דחה תביעה לפס"ד הצהרתי שהגישה המערערת בה עתרה לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשנת 2004. לאור טענותיה המפורטות
נדחתה בקשתה של אם לפסיקת מזונות זמניים וזאת בשל נסיבותיו החריגות של המקרה בו הבת האמצעית מתוך שלושת ילדי הצדדים נמנתה על התינוקות שנפגעו בפרשת רמדיה, וכפועל יוצא מכך
מקרה קשה של טענות לפגיעה מינית של אב בביתו התינוקת. לאחר הליך ארוך הצלחנו להוכיח כי מדובר בעלילת שווא ובית המשפט דחה את טענות הפגיעה המינית, קבע כי נבעו מיצר נקמנות וחייב את האם לשלם למרשנו הוצאות משפט.
במקרה זה הגישה האם 2 תביעות נגד מרשינו: האחת להגדלת מזונות ילדים והשניה תביעה כספית בסך של 963,000 ש"ח בגין מזונות עבר של הילדים. לאחר שבית המשפט קרא את טענות ההגנה מטעם
הוחלט על איזון בלתי שיוויוני של נכסים עקב הבדלי הכנסה עתידית בין בני הזוג, הבדלים במצב הבריאותי והעובדה שהבעל, שסובל מנכות, כבר לא יצבור יותר זכויות פנסיה בעוד שהאישה
בית המשפט לענייני משפחה קיים דיון הוכחות בשתי טענות עיקריות של הבעל: האחת שיש לקבוע מועד קרע מוקדם בשנים רבות ממועד הגירושין והשנייה – שיש להחיל על הצדדים את הדין