רותי וליטל היקרות,
תתגמדנה המילים ותקצר היריעה מלהביע מילות תודה והערכה על הידע והמקצועיות שלכן, הדיוק, המשפטנות הגבוהה, על כל שעה ושעה, על כל דמעה וכל חיוך שהוצאתן ממני, על תשומת הלב האישית והחמה על היסודיות וההתחשבות בכל פרט, על המסירות, היחס האישי והסבלנות אין-קץ. נתתן לי להרגיש שאכפת לכן. לא "עוד תיק במשרד". שאתן קשובות ומאמינות בי. מהרגע הראשון שנכנסתי למשרד הרגשתי שאני בידיים הכי טובות ושביחד כאן כדי לצלוח תקופה לא פשוטה ולנצח, והוכחתן שאפשר לנצח גם בלי לצעוק ולהתלהם, ואם לא היה זה בדלתיים סגורות הייתי שרה בקולי קולות את שיר הניצחון (לא הפרזתן בתיאור האושר, קפיצות השמחה והכרת התודה). תודה על הכל ועוד, אתן חלק מהלב והמשפחה.
אוהבת, מעריכה ומחקבת. ש.ב.
רות היקרה הגעתי אליך היום טעון ונסער. ובעיקר מאד מאד דואג. הרגעת אותי. אין עליך. לפני חודש וקצת הגעתי אליך בגלל ששמעתי על רות דיין עורכת הדין. פעמיים פגשתי אותך ואני
לרותי וענבל היקרות, הגיע השעה שלי לצאת לדרך חדשה… תודה רבה על הייעוץ ןהליווי בתהליך המורכב, לא הייתי יכולה לעשות זאת בלעדיכן ש.פ
רות וליאת היקרות וכל הצוות, "כל אדם צריך שתהיה לו איזו מצרים, להיות משה עצמו מתוכה ביד חזקה, או בחריקת שיניים" (אמנון ריבק) וכל אחד צריך משרד וצוות כמותכן
