[contact-form-7 id="5994" title="הרשמה לרשימת תפוצה"]
פסק הדין של ביה"ד הרבני הגדול, שלל מאישה את רוב הרכוש המשותף לה ולבעלה בשל בגידתה הממושכת בו. עו"ד רות דיין-וולפנר מאמינה שהסיכוי שבג"ץ יתערב נמוך: "לאור עמדתו העקבית של בג"ץ בשנים האחרונות, נראה כי סיכויי ההתערבות בפסק הדין נמוכים מאוד."
"תביעת מזונות שבה דורשת אשה מבעלה במסגרת הליך גירושים שיממן את עלות המחיה שלה היא חזון נפוץ בבתי המשפט למשפחה, אך לא כאשר תביעת המזונות מוגשת על ידי הבעל נגד האשה".
כב' השופט נחשון פישר נימק את פסיקתו בכך ש"בעת שנכס נרכש בתקופת הנישואים – על פניו אין משמעות לרישום הנכס על שם אחד מבני הזוג, ומכאן שיש לאזנו בין השניים, אלא אם יוכיח
בשנים האחרונות חל שינוי באופן החשיבה של בני השלושים והארבעים בישראל. מה שהיה פעם נחלתם של בני הגיל השלישי או צעירי האלפיון העליון, כיום יותר ויותר אנשים משקיעים זמן
חוק חדש אמור לעודד זוגות שעומדים לפרק את החבילה לעשות זאת בהסכמה וברוח טובה, במקום לנהל מאבקים מכוערים בבית המשפט. אז מה השינוי, איך זה מתנהל ומה החסרונות?