[contact-form-7 id="5994" title="הרשמה לרשימת תפוצה"]
"פסק דין אשר קיבל תביעה של אב להעברת המשמורת על שני ילדיו הקטינים מאמם. המשמורת נקבעה בהסכם גירושין אך האב טען כי טובת הילדים מחייבת כי המשמורת תועבר אליו. לאחר
ביהמ"ש דחה בקשה של אב להפחתה זמנית של מזונות ילדיו הקטינים שנקבעו על-ידי הצדדים במסגרת הסכם גירושין האב הגיש לביהמ"ש תביעה להפחתת/ביטול מזונות ובמסגרתה בקשה
בית הדין קיבל את עמדת מרשנו ודחה את תביעת שלום הבית שהגישה אשתו. ביה"ד קבע כי יש לבחון מה הם המניעים להגשת תביעה שכזו או לחילופין האם תביעה שכזו הוגשה בתום לב, שכן:
הצלחנו להביא לדחיית תביעה של אב להפחתת מזונות ילדיו וילדי הלקוחה שלנו ע"י כך שהוכחנו כי לא חל שינוי נסיבות מהותי במצבו כפי שטען בתביעתו.
ביהמ"ש דחה את בקשתה של אחותו של מרשינו לסלק את התנגדותו לקיום צוואת אמם על הסף. האחות טענה כי אחיה אינו "מעוניין בדבר" כמשמעותו של מונח זה בסעיף 67 לחוק הירושה
ביהמ"ש ביטל צו לעיכוב יציאתו של מרשנו מהארץ. נקבע כי הוכח שהנתבע עובד בחו"ל וכי הקרע בין הצדדים החל שנים מספר בטרם הוגשה התביעה. עוד נקבע כי יש לנתבע רכוש מספיק בארץ
בית המשפט הורה על ביטול והפחתת מזונות הקטינים תלה"מ – 50718-04-18, תלה"מ 41370-04-19 – בית המשפט לענייני משפחה תל אביב- יפו, כבוד השופטת קרן גיל.(15.12.2019) בעת