[contact-form-7 id="5994" title="הרשמה לרשימת תפוצה"]
תביעה לפס"ד הצהרתי שהגיש גבר כנגד ידועתו בציבור לשעבר ובה עתר למחצית מכלל רכושה. הצדדים היו חלוקים באשר לפרשנות הסכם הממון עליו חתמו. בהליך ההוכחות צומצמה המחלוקת
הגשנו עבור מרשינו בקשה לשכ"ט אפוטרופוס לחסויה שהלכה לבית עולמה. האפוטרופוס מונה בשנת 2000 ושימש בתפקיד עד לפטירת המנוחה, אולם הוכחנו לבית המשפט כי גם לפני המינוי הפורמלי
ניהלנו משא ומתן מטעם לקוח באשר לגובה דמי מזונות אישה ושני ילדים קטינים. האישה סירבה להצעתנו ופנתה לבית המשפט. בית המשפט קיבל את עמדת מרשנו, דחה את תביעת האישה למזונות
הוחלט על איזון בלתי שיוויוני של נכסים עקב הבדלי הכנסה עתידית בין בני הזוג, הבדלים במצב הבריאותי והעובדה שהבעל, שסובל מנכות, כבר לא יצבור יותר זכויות פנסיה בעוד שהאישה תמשיך בצבירה.
החלטה שדחתה את בקשת הבעל להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם. למרות שאין חולק כי אחת הילדות הגיעה לבגרות פסקה השופטת מימון כי לא הוכחה טענת הבעל שההסכם נועד להיות זמני ולכן סירבה
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדת מרשתנו וקבע כי הסמכות לדון בעניינם של הצדדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה על אף העובדה שבאותו היום שהגישה האישה תביעותיה לבית
במסגרת תביעה לאיזון משאבים בין בני זוג לשעבר, הצלחנו לגרום לדחיית כל טענותיה של התובעת כי מרשנו מבריח ומסתיר מפניה רכוש רב.