[contact-form-7 id="5994" title="הרשמה לרשימת תפוצה"]
"הצלחנו לגרום לדחיית בקשת יורשת לקיום צוואה אחרונה של מנוח ערירי, שהוריש לה בצוואה לכאורה את כל רכושו הרב. וזאת עשינו בעבודת נמלים שכללה איסוף מסמכים רפואיים;
"פס""ד – ידועה בציבור זכאית למחצית הרכוש שנרשם ע""ש הגבר. העובדה שהתובעת טענה כי הצדדים ידועים בציבור אינה מהווה הרחבת חזית למרות שבכתב התביעה לא הועלתה
האב הגיש תביעה לביטול מזונות ולמשמורת קטינים וזאת 4 שנים לאחר שהצדדים חתמו על הסכם גירושים. בעקבות כתב ההגנה וטענות מרשתנו כי יש למחוק את תביעות האב על הסף – נמחקו
במסגרת תביעת משמורת הצלחנו להביא את בית הדין הרבני לפסוק כי האב, אותו ייצגנו, יחלוק במשמורת משותפת עם אם ביתו הרכה בשנים.
ייצגנו אשה שבינה לבין בעלה נחתם הסכם בכתב יד לפיו התחייב הבעל כי אם יבגוד בה יעביר את חלוק בבית המגורים לאשה ולילדים. ההסכם לא אושר בבית המשפט. לאחר חתימת ההסכם ובעקבות
ביהמ"ש אימץ את גרסת מרשתנו וקבע בפסק הדין כי האישה זכאית למחצית שווי בית המגורים בו התגוררה עם הבעל לרבות רכיב הקרקע עליו הוא בנוי, על אף שהקרקע הינה על שם הורי הבעל.
הגשנו עבור מרשינו בקשה לשכ"ט אפוטרופוס לחסויה שהלכה לבית עולמה. האפוטרופוס מונה בשנת 2000 ושימש בתפקיד עד לפטירת המנוחה, אולם הוכחנו לבית המשפט כי גם לפני המינוי הפורמלי