[contact-form-7 id="5994" title="הרשמה לרשימת תפוצה"]
נדחתה טענת התובעת כי בשל סיכול סידור הגט יש לתת לה ארכה לפינוי הנכס של הנתבע בתה"ס 52451-02-20 לפני כב' השופטת רבקה מקייס – סגנית נשיאה. בני הזוג ערכו
"האשה, אשר יוצגה על ידינו, הגישה תביעה לביטול סעיפים בהסכם גירושין, בשל הפרתם. הצדדים אישרו הסכם גירושין בביהמ""ש בו נקבע כי הבעל קונה את חלקה של האישה בדירה המשותפת
החלטה על עיכוב הליכי גביה עד למתן פסק דין בערעור על החלטת ראש ההוצל"פ. ההחלטה ניתנה ללא שהתבקשה תגובת המשיבה עקב סיכויי ערעור טובים.
הצלחנו להביא לדחיית תביעה לביטול הסכם גירושין אשר הגיש התובע נגד מרשתנו, מספר שנים לאחר שנחתם ביניהם הסכם גירושין.
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שאימצה את עמדת מרשתנו ביחס לשאלת הערכת שווי חברה, לרבות בשאלת אופן מיסוי הכספים שעל הבעל להעביר למרשתנו.
בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש לענייני משפחה. ביהמ"ש דחה את בקשת רשות הערעור של האם וקבע כי העובדה שאושר הסכם גירושין שקיבל תוקף של פס"ד בו נקבע כי המשמורת על
מדובר היה בזוג קשישים נשואים בנישואים שניים וללא ילדים שנפטרו והשאירו צוואות. בעזרת עבודה מאסיבית ודייקנית, ולמרות הקלטה של חתימת הצוואה האחרונה של המנוחה – הצלחנו