[contact-form-7 id="5994" title="הרשמה לרשימת תפוצה"]
בית המשפט קיבל את תביעת הלקוח שלנו וקבע משמורת משותפת לשני ההורים על אף גילם הצעיר של הילדים וחזקת הגיל הרך. כמו כן דחה בית המשפט את בקשת האם לעבור לירושלים וקיבל את
בית המשפט קיבל את עמדת מרשנו כי הוא משמש כשכיר בלבד במשרד רו"ח, ודחה את הטענות כי הוא שותף שזכאי לרווחי החברה. עוד הוכח כי מרשנו הוא לא שותף במסעדת רפאל. כל זאת, למרות
בית המשפט קיבל את תביעת האב לפתיחת ההסכם – אך לא שינה את סכום המזונות. בתביעה (תלה"מ 27705-09-17) שהגיש האב כנגד מרשתנו, האם, תבע הוא לפתיחת הסכם הגירושין
"פסק דין אשר קיבל תביעה של אב להעברת המשמורת על שני ילדיו הקטינים מאמם. המשמורת נקבעה בהסכם גירושין אך האב טען כי טובת הילדים מחייבת כי המשמורת תועבר אליו. לאחר שביהמ""ש נפגש עם הילדים התקבלה התביעה במלואה."
בית הדין קיבל את עמדת מרשנו ודחה את תביעת שלום הבית שהגישה אשתו. ביה"ד קבע כי יש לבחון מה הם המניעים להגשת תביעה שכזו או לחילופין האם תביעה שכזו הוגשה בתום לב, שכן:
במסגרת הליך גירושין מורכב קיבל בית המשפט את עמדת מרשתנו וחייב את הבעל בתשלום מזונות ילדה בסך של 6,000 ש״ח, השלמת מזונות אשה בסך 5,000 ש״ח וכן הורה בית המשפט על עיכוב מכירת
החלטה שקיבלה את בקשתנו למזונות זמניים הן לאישה והן לשלושה קטינים. ביהמ"ש פסק כי הבעל מסתיר מידע, כי לא צירף את מלוא המסמכים הנדרשים וכי הודה כי לא כל הכנסותיו מדווחות.